Homepage
 
מאמרים ופרסומים
 
Social Businesses-Searching for a Statutory Format  
 Atty. Yaron Keidar
The law, by its nature, divides the world in a dichotomous manner: permitted and forbidden, obligation and right, legal and illegal. This division creates a welcome certainty in most areas in life, steers human conduct, and regulates the coexistence of millions of people in defined geographical districts, which are becoming increasingly crowded. This dichotomy also characterizes the attitude of law towards corporations and differentiates between profit-making corporations and nonprofit corporations—NPOs – Associations and Public Benefit Companies. It seems that the law stipulates that profit-oriented activity take place in a company framework, while nonprofit activity for social and public purposes is conducted in NPOs – Associations and Public Benefit Companies.
 
 
YNET / יש למדינה כסף ציבורי שלא משתמשים בו
  עו"ד ירון קידר
לאחרונה רבו החיפושים אחר כסף חדש שיופנה למטרות חברתיות. חלק מהפתרונות שהוצעו, מנסים לאתר מקורות תוך תקציביים באמצעות הסטות תקציביות, בעוד הצעות אחרות וחדשניות מתייחסות לכסף חדש חוץ תקציבי כמו אג"ח חברתי, השקעות חברתיות ועוד. אין ספק שיש להמשיך לחפש מקורות תקציביים וחות תקציביים חדשים, אך ניתן לבחון הימצאותם של מקורות קיימים של "כסף ישן". מקור של "כסף ישן" עשוי להמצא בהקדשות האזרחיים שנכסיהם עולים על 6 מיליארד ש"ח.
 
לשכת רואי חשבון/ סוגיות מרכזיות במיסוי אלכ"רים בארנונה או כיצד לחסוך בתשלומי ארנונה של אלכ"ר?  
עו"ד ירון קידר ועוד יבין רוכלי
רבות נכתב על סוגיות הקשורות במיסוי אלכ"רים, אך זאת בעיקר בהקשר לחיובם במס הכנסה, מע"מ ומס שבח הרבה פחות מכך  נכתב ונדון באשר לחיוב אלכ"רים בארנונה. למותר לציין, שלחיובי הארנונה המושתים על אלכ"רים יכולה להיות השפעה מרחיקת לכת על מצבם הכלכלי, על תפקודם ועל יכולתם לקיים את מטרותיהם. חיובי הארנונה יכולים להות נטל כלכלי כבד מנשוא על כתפי אלכ"רים, וחשוב להבין את האפשרויות העומדות בפני האלכ"ר בכל הקשור בתחום זה.  
News 1 / גם עמותות יכולות לחסוך בתשלומי ארנונה
עו"ד ירון קידר
 מנהלי אלכ"רים חייבים להתייחס אל הארנונה ברצינות מלאה, ולהבין את השלכותיה של הארנונה על פעילות האלכ"ר. כל מעשה או מחדל בתחום זה עשוי להיות הרה-גורל מבחינה משפטית וכלכלית. העצה הטובה ביותר תהא, כמובן, להיוועץ עם אנשי מקצוע המומחים בתחום ייחודי זה. 
 
The Marker/ לדולר בעסק חברתי יש חיים אינסופיים
עו"ד ירון קידר
העסקים החברתיים יוצרים מציאות חדשה: מחד, מתבצעת פעילות לקידום מטרות חברתיות על ידי גופים עסקיים, ומאידך, ארגונים ללא כוונת רווח מקימים עסקים. החשיבות הגדולה שבעסקים חברתיים היא ניפוץ החלוקה המסורתית בין המגזרים בנוגע לאחריות החברתית. כך, גם המגזר העסקי פועל לקידום מטרות חברתיות, ואינו משאיר את הטיפול בצורכי החברה רק למגזר הממשלתי והמגזר השלישי.  
 
 
ידיעות אחרונות / זאבים או כבשים: בוגט-קידר והפיקוח על עמותות פוליטיות
נחום ברנע - המוסף לשבת
עו"ד עמירם בוגט היה רשם העמותות שש שנים, מ-1997 עד 2003. עו"ד ירון קידר היה רשם העמותות מ-2004 עד 2008. שניהם שותפים היום במשרד עורכי דין אחד. זה מלמד, כנראה, משהו חיובי על היכולת של הימין והשמאל בישראל להתפרנס במשותף. זה מלמד גם שהפיקוח על העמותות השקריות, הוא חוויה מכוננת שבונה חברויות לאורך שנים. השבוע פגשתי אותם במשרדם בתל אביב. הם כתבו נייר משותף שמבקש לחולל מהפך בפיקוח על כספים פוליטיים. המודל שלהם הוא ארה"ב. הבעיה, אומרים השניים, היא ההונאה. בשדה העמותות הפוליטיות רועים זאבים שמתחזים לכבשים.
 
בעקבות המתקפות על הקרן החדשה לישראל והעמותות שנתמכות על ידה: נחום ברנע חוזר ומתייחס בטור שלו במוסף לשבת של ידיעות אחרונות להצעה של עו"ד בוגט וקידר בנושא העמותות הפוליטיות
 
The Marker/ העשור של העסקים החברתיים
עו"ד ירון קידר
 אין ספק שבעוד כמה שנים יסמנו את 2010 כשנה שבה חלה ההתעוררות הגדולה בתחום העסקים החברתיים. בשנה החולפת נידון הנושא בפורומים מקצועיים, בכנסים לא מעטים ובראשם כנס שדרות, והנושא אף עלה בשולחן העגול הלאומי ונדון בוועדת משנה שלו. לקראת סוף השנה אף הוכרז על הקמת "המרכז לחקר מיזמים עסקיים-חברתיים בישראל".
זוכה פרס נובל לכלכלה, מוחמד יונוס, הגדיר עסק חברתי ככזה המשרת מטרות חברתיות, נמצא בבעלות בקהילה ושומר על עיקרון אי משיכת רווחים. ואולם אף שרבים משתמשים ביונוס ובאמרותיו להצדקת קיומם של עסקים חברתיים וכגיבוי האידיאולוגי לקיומם, הרי שבפועל השם "עסקים חברתיים" כולל בתוכו תפישות עולם שונות וכן סוגים שונים ומגוונים של מודלים של עסקים. למעשה, אין הסכמה בישראל או בעולם על הגדרת עסק חברתי.  
  
מחלקה ראשונה/ על עמותות, עסקים ועסקים חברתיים
עו"ד ירון קידר
המציאות שבה ישנם ארגונים הפועלים למטרות חברתיות והינם עסקים כלכליים רגילים ואילו ארגונים ללא כוונת רווח מפעילים גופים שהינם עסקים לכל דבר, מחייבת שינוי בדרך הסיווג של ארגונים וחברות, לא רק על-פי דרך ההתאגדות שלהם אלא על-פי אופן הפעילות של התאגיד ומטרתו, על-מנת לזהות האם מדובר בגוף הפועל למטרות חברתיות-ציבוריות. 
 
The Marker/ המשבר במגזר השלישי עוד לפנינו
עו"ד ירון קידר
בשלוש השנים האחרונות נפגעו באורח משמעותי הכנסות הארגונים מתרומות מחו"ל. גרמו לכך בעיקר שחיקת שער הדולר לשפל חסר תקדים והפגיעה ביכולתם וברצונם של תורמים רבים לתרום בהיקפים שעשו קודם לכן. ככל שהעמיק המשבר הכלכלי שהחל ב-2008, גם קרנות פילנתרופיות איבדו את נכסיהן והכנסותיהן. מכה נוספת הסבה פרשת מיידוף, שפגעה באורח אנוש בקרנות רבות, וחמור מכך, עירערה את אמון הציבור והרתיעה אותו מלשים את מבטחו בקרנות, ובכללן בקרנות פילנתרופיות.
אין ספק כי המשבר הכלכלי המתמשך בארה"ב עתיד להשפיע על כל המגזרים בישראל ואף, ואולי במיוחד, על המגזר השלישי. על ראשי הארגונים להיערך לכך שהירידה בתרומות מחו"ל ובמיוחד מארה"ב תהפוך לעובדה קבועה ועליהם להקדיש מאמצים בכמה כיוונים: פיתוח של הפילנתרופיה הפרטית והתאגידית בישראל; פיתוח ערוצי פילנתרופיה מחוץ לארה"ב; יצירת שותפויות בין מגזריות; ויצירת מקורות הכנסה עצמאיים.  
למאמר המלא >>
 
YNET / לא רק בחג ובמלחמה. איך נלמד לתרום כל השנה?
עו"ד ירון קידר
 15% בלבד מאזרחי ישראל משתתפים בפעילות התנדבותית, ורק 9% מהתאגידים תורמים לקהילה. יוזמת השולחן העגול התלת מגזרי והנחיית ראש הממשלה לעצב מדיניות שתעודד נתינה היא הזדמנות היסטורית לקדם את הפילנתרופיה, ולהעניק עוצמה מחודשת לחברה הישראלית.  
 
The Marker/ עמותות באור השמש
עו"ד ירון קידר
כאמירתו הידועה של שופט בית המשפט העליון האמריקאי לואיס ברנדייס  כי "אור השמש הינו המטהר הטוב ביותר, ואור המנורה הוא השוטר היעיל ביותר", ביקשנו עוד בשנת 2005, במסגרת תוכנית העבודה של רשם העמותות להשיג את היעד של הקמת מאגר מידע אינטרנטי של תיקי העמותות.
בימים אלה התבשרנו שבשעה טובה עלה לאוויר אתר "גיידסטאר ישראל", אשר מאפשר לציבור כולו לעיין באופן מקוון בפרטיהן של 27,000 העמותות הקיימות ופועלות בארץ. המיזם הינו מיזם משותף למשרד המשפטים, ג'וינט ישראל וקרן יד הנדיב.
  
YNET / תרומה לתורמים. מדריך חדש לעמותות בארץ
עו"ד ירון קידר
רוצים לתרום אך גם להיות בטוחים כי תרומתכם תגיע לעמותה מוכרת ואמינה? מחפשים מקום בטוח ומתאים להתנדב בו? תוהים מה קרה לתרומתכם? אתר חדש, 'גיידסטאר ישראל', עושה סדר בלא פחות מ-30 אלף העמותות הפעילות היום בישראל. עתיד שקוף למגזר השלישי .
 
The Marker / עדיין מוקדם לדבר על מגזר רביעי
עו"ד ירון קידר
אם עד כה היה נהוג לחלק את המשק לשלושה מגזרים - ציבורי, פרטי וללא כוונת רווח - כיום מתחיל להתגבש בעולם ובמידה מועטה גם בישראל, קיומו של מגזר רביעי. יש המכנים כל עסק המצהיר על מטרות חברתיות כנכלל במגזר הרביעי, אך מוחמד יונוס, זוכה פרס נובל לשלום ואבי שיטת המיקרו-פיננסים מגדיר את רעיו "העסק החברתי" כעסק לכל דבר למעט העובדה שהבעלים אינם מעוניינים בחלוקת דיווידנדים. לכאורה מדובר כאן בהמצאה חדשנית שבה כולם מנצחים - מצד אחד הארגון חופשי לפעול למען קיומו הכלכלי האיתן במסגרת כללי השוק החופשי ומצד שני העשייה שלו מועילה לקהילה כולה. אך נוכח האופטימיות וההבטחה הטמונה במגזר הרביעי עלינו לנקוט משנה זהירות. לא כל הנוצץ זהב ולא כל מיזם המפריח סיסמאות ברוח "קהילה וחברה" אכן מחויב לטובת הציבור.
 
גלובס / חייבים לאפשר לעמותות להפעיל יוזמות עסקיות
עו"ד ירון קידר
מנהלי העמותות מחפשים דרכים להמשיך ולקיים את פעילותם המוצלחת למרות הירידה בהיקף התרומות ונפילת השווקים. על פי נתוני מנהיגות אזרחית והמרכז לחקר המגזר השלישי 22% מהעמותות בישראל מנסות לפתח שירותים חדשים מניבי רווח. מדובר בתגובה בריאה ונכונה של המגזר השלישי למצוקה הכלכלית הגוברת - אך למרבה הצער היא נתקלת בחשדנות וחוסר אמון מצד הממשלה. על אף הדוגמאות המוצלחות מהעולם ועל אף המציאות הכלכלית המורכבת, משרדי הממשלה דבקים בהשקפת עולם שמרנית ביחס לפעילות המגזר השלישי.
 
גלובס / הממשלה מחלישה את המגזר השלישי
עו"ד עמירם בוגט
לאחרונה דחתה ועדת השרים לענייני חקיקה ובעקבותיה הכשילה הקואליציה בכנסת את הצעת החוק שנועדה לפטור עמותות וחברות לתועלת הציבור מתשלום דיבידנד בגין רווחי חבורת הבת המועברים לעמותה או לחברה לתועלת הציבור לקידום מטרותיה. דבר זה מנציח את האפליה של המגזר השלישי מול המגזר העסקי שכן חברי חברות בנות של חברות עסקיות פטורות ממיסוי על הדיבידנד. בכך בחרה הממשלה להמשיך ולהנציח את תלותו של המגזר השלישי בכספי המדינה.
 
The Marker/ משרד הרווחה תלוי בארגונים החברתיים
עו"ד עמירם בוגט
משרד הרווחה יצא באחרונה בהודעה חגיגית שבה הוא חושף את רשימת הארגונים שבהם הוא כביכול תומך ומפרט את הסכומים שהעביר להם. שר הרווחה, יצחק הרצוג, אף צירף להודעה אמירה חד משמעית שלפיה "הקונצפציה כאילו הארגונים נתמכים רק מתרומות שגויה. המדינה מספקת חמצן למגזר השלישי ולמעשה המגזר השלישי תלוי בממשלה". בהודעת המשרד הקפידו לכתוב שפעילות הארגונים היא "עבודת קודש", אך גם הלינו על כך שהמשרד הממשלתי לא מקבל את הקרדיט הראוי על "התמיכה" שהוא נותן למגזר השלישי. למעשה, למשרד הרווחה לא מגיע שום קרדיט על מה שאמור להיות מובן מאליו. ההודעה והרשימה שפירסם מטשטשות את ההבדלים שבין "תמיכות" לבין תשלום לארגונים עבור שירותים שהם מספקים לו בהפעלת מגוון מוסדות רווחה - מקלטים, מעונות ומועדוניות. משרד הרווחה והרצוג מציגים את עצמם כפטרונים של המגזר השלישי, אך למעשה המציאות הפוכה - משרד הרווחה תלוי בארגונים החברתיים הרבה יותר משהם תלויים בו.
 
מעריב / הממשלה והמגזר השלישי - חיבוק אוהב או חיבוק דב?
עו"ד ירון קידר
ארגוני המגזר השלישי מהווים כיום חלק משמעותי מאספקת השירותים לאזרחי ישראל ומהכלכלה הישראלית ובמקביל גם מייצגים חלק מרכזי וחשוב של החברה הישראלית, הנותן ביטוי דמוקרטי לפעילויות האזרחיות והציבוריות של האזרחים. מגזר זה מורכב מ-26 אלף ארגונים שונים ומגוונים ללא כוונת רווח, בהם ארגונים המספקים שירותים שונים לרשויות ולאזרחים לצד ארגוני סינגור הפועלים לשינוי סדר היום הציבורי, לעיתים תוך עימות עם הממשל והמדינה.
 
The Marker / תנו לעמותות לשרוד
עו"ד עמירם בוגט
המשבר הכלכלי יוצר מציאות חדשה, שבה רק מי שמסתגל במהירות יוכל לשרוד. המשבר פגע בפעילות המגזר העסקי, אך המגזר השלישי - העמותות שאינן למטרת רווח - ספג מכה אנושה. המשבר גרם להקטנה משמעותית בשניים משלושת אפיקי ההכנסה המרכזיים של העמותות - התמיכות הממשלתיות, שהקיצוץ בתקציביהן החל עוד קודם למשבר; והתרומות מהציבור, שנעלמו כמעט לחלוטין בשל תחושת האי יציבות במשק. על רקע מצב זה, נותרה הפעילות העסקית של העמותות, שהכנסותיהן מיועדות למטרות הציבוריות שלשמן הם פועלים, מקור הכנסתם היחיד כמעט.
 
The Marker / המדינה מפלה לרעה את הארגונים החברתיים
עו"ד ירון קידר 
הכלכלה המערבית דוגלת בסיוע לקבוצות מוחלשות באמצעות "חכות" - כלים שיאפשרו להם לייצר הכנסה ולקדם עצמם, במקום "דגים" - תמיכות כספיות המספקות צורך זמני, שלא מייצרות הכנסה עתידית. המשבר העולמי פגע קשות באוכלוסיות מוחלשות ובארגונים ללא כוונת רווח התומכים בהם. ההשפעה המצטברת של ירידת שער הדולר וירידה בהיקף התרומות הביאה לפיחות של עשרות אחוזים בהכנסות העמותות ולפגיעה ביכולתן לספק שירותים. לפי ההיגיון הכלכלי של "חכות במקום דגים", היה על הממשלה להקל על יצירת מקורות רווח ומימון נוספים לארגוני המגזר השלישי, ולאפשר להם לפתח מקורות הכנסה שאינם תלויים במדינה. בכך ניתן להגדיל את מקורות ההכנסה שלהם וליצור בסיס מאוזן יותר של הכנסות, שיפחית את הסיכון להתמוטטות כלכלית של הארגון. אך היגיון לחוד וחוק לחוד. לפי המצב החוקי הנוכחי, ארגון חברתי המבקש להקים חברה בת מסחרית שכל רווחיה ישמשו כמקור מימון נוסף לארגון, יהיה מחויב לשלם למדינה מעבר למס החברות, גם מס של 25% על הדיווידנד שתעביר החברה המסחרית לארגון.
 
מקור ראשון / זכות ההתאגדות בבתי כנסת
עו"ד עמירם בוגט
זכות ההתאגדות, שהיא מביטוייה היסודיים של האוטונומיה של הרצון החופשי של בני האדם, מוכרת כידוע לא רק במסגרת דיני החברות, אלא גם בדיני עמותות. במילים אחרות - לאנשים מותר להתאגד עם מי שחפצה נפשם, בין לשם הקמת מיזם עסקי, ובין במוסדות ללא כוונת רווח, אף אם אותו מוסד בא לשרת את צרכיהם שלהם. הניסיון מלמד שאנשים מבקשים להתאגד עם הדומים להם בעמדותיהם, במטרותיהם ובשאיפותיהם כדי לפעול יחד למען מטרה משותפת, בין אם המטרה היא סיוע לזולת או קידום יעדיה של הקבוצה עצמה. כמו למשל, במקרה של הקמת עמותה המפעילה בית כנסת. 
 
מקור ראשון / על תרומות ותרמיות, ראיון זוגי עם עו"ד עמירם בוגט וירון קידר
אורי פז, הכתב המשפטי של מקור ראשון
25 אלף עמותות רשומות כיום בישראל ומגלגלות מיליארדי שקלים. אך האמנם על העמותות נחלצות לטובת הציבור? רשמי העמותות לשעבר עמירם בוגט וירון קידר: "ברור שיש עמותות מושחתות, אך בגדול הן תופעה מבורכת". ראיון עומק זוגי בנכבי עולם העמותות.
לראיון המלא >> עמוד 1 עמוד 2
 
YNET / נלחמים במשבר המאה ה-21 עם כלים של המאה ה-20
עו"ד ירון קידר
הדעה הרווחת לגבי עמותות וגופים שלא למטרות רווח היא שמדובר ביוזמות ברוכות למען נזקקים והקהילה, אך שהן שוליות מבחינה כלכלית. הן נתפסות כפעילות התנדבותית לשעות הפנאי או כמתכון בדוק לניקוי המצפון. אך המציאות שעומדת מאחורי התפיסות המוטעות הללו שונה בתכלית - בישראל רשומות כיום כ-25 אלף עמותות. יחד עם חברות לתועלת הציבור הן מעסיקות, בשכר, כרבע מליון עובדים ובנוסף אליהם עשרות אלפי מתנדבים השקולים ל-30 אלף משרות. למעשה, מדובר בכוח כלכלי עולה ובעל חשיבות רבה שהיקף פעילותו ב- 2008 הסתכמה בלמעלה מ-90 מיליארד שקלים.
למאמר המלא >>
 
NRG / מחזון חברתי לעמותה, בעשרה צעדים
עו"ד ירון קידר ועמירם בוגט
הגדירו מטרות ברורות, מהו שדה הפעילות, מי יהיו הפעילים ומאיפה תגייסו את הכסף. רישמו את העמותה על פי חוק, הקימו מוסדות פנימיים והתחילו להניע את המנגנון. לפני הכל: אל תשכחו לשאול את עצמכם האם אתם באמת צריכים את זה. שני רשמי העמותות לשעבר עם עשר עצות כיצד להפוך חזון חברתי גדול לפרטים קטנים.
 
גלובס / הפוטנציאל התלת-מגזרי
עו"ד ירון קידר
בשבועות הקרובים אמורה ממשלת ישראל לדון בתוכנית "ישראל 2028", אשר עניינה תכנון אסטרטגי ל-20 השנים הבאות. בין יעדי התוכנית - צמיחה של 6% בשנה, השקעות ענק בתשתית, זינוק בהשכלה, כניסה לרשימת 15 המדינות העשירות בעולם, הקפאת ההוצאה הביטחונית וצמצום הפערים בין שכבות ה אוכלוסייה. יש לברך על כל יוזמה של הממשלה, להתמודד עם בעיות קשות אלו. אולם דומה, כי מוטב שהטיפול בהן ייעשה לא רק באמצעות גיבוש תוכנית אסטרטגית של הממשלה, אלא באמצעות פרויקטים תלת-מגזריים, כשלצד הממשלה, כמגזר הראשון, יהיו שותפים גם המגזר העסקי (המגזר השני), וארגוני החברה האזרחית וארגונים ללא כוונת רווח בישראל - כמגזר השלישי. 
 
מדיניות / מס חכות - כיצד מקשה המדינה על ארגוני המגזר השלישי
עו"ד ירון קידר
 
כשלים ומכשולים בארגונים ללא כוונת רווח / מצגת מכנס ההשקה של משרד בוגט -קידר 16.6.09
עו"ד ירון קידר
 
השולחן העגול במשרד ראש הממשלה / יוזמות בין-מגזריות לעידוד ההתנדבות
 עו"ד ירון קידר
 
השולחן העגול במשרד ראש הממשלה / סקירת השיח הבין-מגזרי בעולם
עו"ד ירון קידר
 
המכון לטכנולוגיה וחברה באוניברסיטת תל אביב / סיווג אלכ"רים כאמצעי לדיפרנציאציה רגולטורית
עו"ד ירון קידר
 
מדיניות / "השולחנות העגולים", שיח תלת-מגזרי בישראל
עו"ד ירון קידר
 
דעת / לשימוש במותר כספי תרומות
הרב יהונתן בלס ועו"ד ירון קידר


על המשרד | מאמרים ופרסומים | פסיקה וחקיקה | קישורים | חדשות | צור קשר |