חקיקת הספורט בישראל מחייבת מתן הזדמנות שווה לנשים בספורט, על מנת להבטיח השתתפות פתוחה והוגנת לכל. אך האם די לקבוע הוראה בתקנון המונעת אפליה? מתי נדרש איגוד ספורט לנקוט פעולה אקטיבית ואף "העדפה מתקנת"?
איגוד הסיוף מנע מדלילה חתואל ברוך, אלופת אירופה לשעבר וספורטאית בעלת הישגים, את הרישום לאליפות אירופה לשנת 2018. הסיבה לכך היתה שלא עמדה בקריטריונים השוויוניים שפורסמו מבעוד מועד כתנאי סף, הכוללים השתתפות בתחרות מקדימה. בתביעה שהוגשה נגד החלטת האיגוד (החלטה שגם קיבלה את אישור בית הדין של ההתאחדות לספורט), נטען כי הספורטאית היתה מנועה מפעילות גופנית לאחר לידה בניתוח קיסרי, וכתוצאה ממצבה הרפואי לא יכלה להשתתף בתחרויות לשם השגת הקריטריון. בית המשפט התבקש לקבוע כי הקריטריון שנקבע מוביל לחוסר שוויון מהותי כלפי נשים בהיריון, לאחר לידה ובהחלמה ממנה.
כידוע לכל, חקיקת הספורט בישראל מחייבת מתן הזדמנות שווה לנשים בספורט, על מנת להבטיח השתתפות פתוחה והוגנת. כך, למשל, קובע חוק הספורט כי על כל איגוד או התאחדות לקבוע תקנונים אשר, בין השאר, יבטיחו מתן הזדמנות שווה לפעילות נשים בספורט. ישנן הוראות בסיסיות שאיגודים נוהגים לכלול בתקנוניהם על מנת לעמוד בדרישה זו. לדוגמא: הוראות בדבר איסור אפליה בפעילויות הספורט, והוראות להבטחת ייצוג הולם לנשים במוסדות השונים.
אבל בשביל להבטיח הזדמנות שווה לא די בכך. חשוב להבין שאיגודי הספורט קיבלו מהמדינה את הסמכות לנהל את ענף הספורט המסוים, ומרגע זה חלים עליהם חובות מסוימים מעולם המשפט הציבורי, כאילו הם גם רשות ציבורית ולא רק התארגנות פרטית (מה שנקרא "גוף דו-מהותי"). החובה להבטיח שוויון מהותי היא אחד מחובות אלו.
בעקבות החלטת בית המשפט העליון בבג"ץ אליס מילר בשנת 1995 (שעסק בשאלה האם מוצדק למנוע השתתפות של אישה בקורס טייס), חלה גישה חדשה בנוגע לחובת השוויון. במקום שוויון פורמאלי, שמשמעותו מניעת יחס מפלה לשווים, בא השוויון המהותי שמחייב להכיר בשונה ולבצע פעולות אקטיביות כדי לתקן ולאפשר לשונה הזדמנות שווה. חוקים מסוימים הכירו במאפיינים השונים בין נשים לגברים, וקבעו סיוע והתאמות כדי לאפשר הזדמנות שווה.
בעולם הספורט, הוועד האולימפי אימץ בשנה שעברה את האמנה לשוויון מגדרי, אשר קובעת בין השאר כי "לספורטאיות צרכים שונים מאלה של ספורטאים ויש להכיר בהם כתנאי לשוויון ולשיפור הישגיהן". בישראל ובעולם יש הכרה בכך שלהריון למשל יש השפעה ניכרת על הישגיה המקצועיים של הספורטאית. בעקבות מחלוקת בין מארגני טורנירי הגרנד-סלאם בטניס בעולם, האם לאפשר לטניסאית סרנה וויליאמס לשמור על הדירוג שלה בעת תקופת העדרותה לרגל לידה, הודיעה התאחדות הטניס העולמית כי היא בוחנת התאמת המדיניות בספורט למאפיינים הנשיים.
ובחזרה לענייננו, בית המשפט דחה את התביעה נגד איגוד הסיוף כי נמנע עקרונית מלהתערב בהחלטות מקצועיות של קביעת קריטריונים, ובמיוחד כאשר בית דין פנימי כבר בחן את הנושא. אך בית המשפט גם העיר בהרחבה כי המגמה הרצויה היא התאמת המדיניות בספורט למאפיינים הנשיים. על מנת להבטיח שוויון הזדמנויות אמיתי לספורטאיות, על האיגודים לפעול באופן אקטיבי ובכלל זה גם בניסוח התקנונים ובקביעת קריטריונים.
לפסק הדין: ה"פ 27697-06-18 עמותת רומח אבירים סיוף עכו נ' איגוד הסיוף בישראל, 16.7.18.
הכותב הינו עו"ד רן שגיא-גלזנר המשמש כיועץ המשפטי של התאחדות אילת, עורך-דין במשרד בוגט-קידר, המתמחה בדיני מלכ"רים ותאגידי ספורט
